טיפול בקנאביס הוכח כטיפול יעיל ו/או תומך במגוון בעיות ומצבים רפואיים, אך טרם נרשם כתרופה. על פי פקודת הסמים המסוכנים, קנאביס נחשב כיום לסם. על מנת להנות מיתרונותיו הרפואיים הרבים של צמח הקנאביס, על פי החוק, עליך להיות בעל רישיון לשימוש בקנאביס רפואי.

הרישיון תקף במידת ישראל בלבד. לצורך כניסה למדינה זרה עם קנאביס יש ליצור קשר עם שגרירות מדינת היעד לקבלת הנחיות מדוייקות.

חל איסור לנהוג כל עוד אתה מטופל בקנאביס. משרד הבריאות פועל להסדרת תקנות חדשות בנוגע לקנאביס ונהיגה.

אין להתשמש בקנאביס בנוכחות קטינים
אחזקת מוצרי קנאביס רפואי (מיצוי ו/או תפרחות) על ידי המטופל אפשרית בכל מקום, כל עוד הינם באריזתם המקורית וכל עוד הכמות אינה עולה על הכמות הנדרשת לחמישה ימי צריכה.
שימוש במיצוי קנאביס (שמן) מותר בכל מקום, ללא נוכחות אדם נוסף (**מלבד אפוטרופוס ו/או המטפל במטופל)
שימוש בתפחות קנאביס בצורת אידוי בלבד, מותר בכל מקום בעל אוורור סביר וללא נוכחות אדם נוסף (**מלבד מקומות יעודיים לקטינים כדוג' בתי ספר, גני ילדים)
שימוש בתפרחות קנאביס בצורן עישון – מותר אך ורק בכתובת המצויינת על גבי הרישיון, בחדר נפרד בעל אוורור סביר, וללא נוכחות אדם נוסף.

אין הגבלת גיל על התחלת טיפול בקנאביס רפואי. ההחלטה להתחיל בטיפולי קנאביס מבוססת על צורך רפואי בלבד. עם זאת, גיל המטופל הוא משמעותי בעת קבלת ההחלטה הרפואית, ויש לקחת בחשבון בעת ​​הערכת הסיכון בעת ​​בחירת הטיפול. אצל ילדים ובני נוער, מערכת העצבים המרכזית עוברת תהליכים מתמידים של שינוי והתפתחות, ושימוש ב-THC עלול להשפיע לרעה על התפתחותו. לא ידוע כרגע מה ההשפעות של צריכת CBD במינונים גבוהים בגילאים אלו. לאור זאת, הגישה הרווחת לטיפול בילדים ובני נוער בקנאביס, היא לתת מינונים נמוכים ככל האפשר של THC, ולהתאים את המינון המינימלי של CBD המסייע למצבם.

בשנת 1961 נחתמת האמנה הבינלאומית לסמים נרקוטיים, המגדירה את הקנאביס כסם נרקוטי. מדינת ישראל חתומה גם כן על אמנה זו.
וכך, בשנת 1972 מדינת ישראל מפרסמת את פקודת הסמים המסוכנים – ובה, הקנאביס מאז ועד היום נרשם כסם מסוכן.