קנאביס הוא צמח. הוא משמש לייצור סיבי בד ושמנים, והזרעים שלו עשויים לשמש כמקור מזון. צמח זה ידוע בתכונותיו הרפואיות כבר אלפי שנים, וניתן לצרוך את התפרחת המיובשת שלו למטרות רפואיות שונות.

הצמח מכיל מספר חומרים כימיים בעלי השפעה טיפולית, ביניהם קנבינואידים כמו THC, בעלי השפעה פסיכואקטיבית, הוא מסייע לשינה ופועל כמשכך כאבים, ו-CBD שאינו פסיכו-אקטיבי אך בעל נוגד דלקת. תַפְקִיד. בנוסף, הצמח מכיל פלבנואידים וטרפנים, אשר השפעותיהם על ההשפעות הטיפוליות של הקנאביס נחקרות כיום.

בגופנו יש את המערכת האנדוקנבינואידית המקושרת לשליטה ואיזון של מגוון תהליכים כגון הולכה עצבית, פעילות מערכת החיסון, תחושת הכאב, מצבי רוח, זיכרון ועוד. החומרים הפעילים בצמח הקנאביס משפיעים על מערכת זו וניתן לרתום את פעילותה לטיפול במגוון מצבים רפואיים.

על פי הספרות הרפואית הקיימת כיום בנושא, קנאביס יכול להוות טיפול תומך, המוביל לשיפור תסמינים רבים כגון כאבים, נדודי שינה, חוסר תיאבון, חרדה ועוד רבים נוספים, אולם בשלב זה אין מספיק מחקר. עדויות ליכולתו של קנאביס לרפא מחלות, והוא אינו מוכר רשמית כתרופה בישראל.

התפרחת של צמח הקנאביס משמשת להכנת הכנות לטיפול רפואי. יש מגוון תכשירים, ולכל אחד יש השפעות שונות על השימושים שלו. לאופן מתן התרופה יש השפעה ניכרת גם על השפעות התרופה. למשל, אפשר לעשן את התפרחת המיובשת של הקנאביס באמצעות מקטרת או סיגריה מגולגלת ('ג'וינט').

יש המעדיפים לאדות את התפרחת של הקנאביס באמצעות וופורייזרים המיועדים לכך. ישנן תמציות קנאביס הנמכרות כשמנים שמטפטפים מתחת ללשון או מרוססים לחלל הפה, וניתן גם לערבב אותו במוצרי מזון ולצרוך אותו.

קנאביס נצרך בעיקר על ידי עישון או אדים, כשמן ולעיתים רחוקות כמזון. היתרון במגוון צורות מתן, הוא שלמטופלים יש אפשרות לבחור לצרוך קנאביס באופן המתאים להם ביותר ולצרכים הטיפוליים שלהם ובאופן המדויק ביותר ההבדל העיקרי בין צורות מתן התרופה, הוא משך הזמן שנדרש כל מוצר כדי להביא להקלה מהסימפטומים.

העישון משפיע בזמן הקצר ביותר, ותוך דקות ספורות אפשר להרגיש את ההשפעה המקלה של הקנאביס שכן החומר הפעיל מגיע לזרם הדם במהירות דרך הריאות. לעומת זאת, השפעת השמנים מתרחשת לאחר כ-20 דקות או יותר מרגע נטילתם, מאחר שלוקח זמן להיספג בגוף. עם זאת, לעישון קנאביס צפויה השפעה קצרה יותר ביחס לזו של השימוש בשמנים.

במוצרי מזון המכילים קנאביס, הופעת ההשפעה ארוכה אף יותר עקב הצורך בספיגת החומרים דרך מערכת העיכול, מה שמקשה על המטופלים להעריך בזמן אמת את כמות הקנאביס שהם צריכים לצרוך על מנת לצרוך. להשיג השפעה, ובכך להפוך את צורת הניהול הזו פחות נפוצה.

ישנם אלפי זני קנאביס, שלכל אחד מהם מאפיינים משלו, השפעות שונות והתאמה למצב רפואי אחר. זני הקנאביס מסווגים לפי כמות ה-THC וה-CBD שבהם. חשוב לבחור זן המתאים בהרכבו למצב בו אתם מנסים לטפל, כאשר ישנם זנים בהם אחוז ה-CBD גבוה יותר, הם יפעלו נגד חרדות, התקפים, PTSD ועוד, ואילו זנים עם רמות גבוהות יותר של THC מתאימות יותר לתלונות של כאב, אובדן תיאבון ובחילות.

זנים בעלי רמות גבוהות של THC יוצרים תחושה של "גבוה", ואילו זנים בעלי רמות גבוהות של CBD מסוגלים לנטרל את תחושת ה"גבוה" הנגרמת על ידי נטילת מינון גבוה של THC.

עבור רבים, השימוש בקנאביס רפואי דורש הסתגלות בכמה מישורים. ראשית, יש להסתגל לצורת מתן הקנאביס, שהיא שונה מנטילת תרופות אחרות. על המטופל ללמוד מהי צורת המתן הנוחה לו ביותר, תוך השגת אפקט טיפולי מספק. שנית, יש ללמוד את המינון המתאים, ולבסוף, יש צורך להכיר את הזנים השונים ולהבין איזה מהם מתאים יותר לטיפול במצבו של המטופל.

האפשרויות הרבות של טיפולי קנאביס רפואי וההבדלים העצומים בין המטופלים השונים, יוצרים מצב שבו אין טיפול אחד שמתאים לכל אחד, ורוב המטופלים עוברים תהליך של ניסוי וטעייה עד שהם מוצאים את המינון, המתח והמאמץ הנכון. אופן הצריכה המתאים להם. הצוות הרפואי מסוגל לסייע בהדרכה בהתאם לצרכיו ורצונותיו של המטופל.

כמו תרופות אחרות, ישנם מגוון גורמים הקובעים את ההשפעה הספציפית של הקנאביס על המשתמשים, הכוללים בין היתר שימוש קודם בקנאביס, גנטיקה, מגדר ביולוגי, צורת מתן ועוד.

הרכב החומרים הפעילים במוצר בשימוש, משפיע על ההשפעה המורגשת. ל-THC, למשל, יש השפעה פסיכואקטיבית, ושימוש בזנים המכילים כמות גדולה ממנו ילווה גם בתחושת "גבוהה", בניגוד לזנים העשירים ב-CBD. בהתאם להרכב הכתם בו תבחרו להשתמש, ניתן להעריך באופן כללי את ההשפעה הצפויה לכם, אולם, כאמור, ישנם גורמים רבים המשפיעים על תגובתכם האישית לקנאביס, ולכן חשוב לאפשר ניסוי ו טעות במהלך הטיפול בקנאביס על מנת למצוא את הזן והמינון הנכונים עבורך, אשר ישיגו את האפקט הטיפולי במינימום תופעות לוואי.

השפעת הקנאביס נמשכת כ-6-8 שעות, אך לוקח זמן רב יותר עד שהוא יוצא מהגוף וניתן לאתר את הקנאביס בבדיקות מעבדה גם 3-5 ימים לאחר השימוש בו.

הרכב החומרים הפעילים במוצר בשימוש, משפיע על ההשפעה המורגשת. ל-THC, למשל, יש השפעה פסיכואקטיבית, ושימוש בזנים המכילים כמות גדולה ממנו ילווה גם בתחושת "גבוהה", בניגוד לזנים העשירים ב-CBD. בהתאם להרכב הכתם בו תבחרו להשתמש, ניתן להעריך באופן כללי את ההשפעה הצפויה לכם, אולם, כאמור, ישנם גורמים רבים המשפיעים על תגובתכם האישית לקנאביס, ולכן חשוב לאפשר ניסוי ו טעות במהלך הטיפול בקנאביס על מנת למצוא את הזן והמינון הנכונים עבורך, אשר ישיגו את האפקט הטיפולי במינימום תופעות לוואי.

קנאביס רפואי נחשב בדרך כלל בטוח לשימוש ותופעות הלוואי שלו קלות והן נסבלות לרוב על ידי מטופלים. עם זאת, חשוב לדעת שבמקרים מסוימים ישנן תופעות לוואי חמורות יותר, בדומה לתרופות אחרות בהן תבחרו להשתמש.

תופעות הלוואי עשויות לכלול, יובש בפה, הפרעות קצב ושינויים בלחץ הדם, סחרחורת, שינויים ברמות הסוכר בדם, כאבי ראש או כאבי בטן, בעיות ריכוז, חשיבה ותפיסת מרחב וזמן.

ככל שנמשך השימוש בקנאביס רפואי, כך מתפתחת הסיבולת מול תופעות הלוואי ותופעות הלוואי נחלשות יותר ויותר עם הזמן. כמובן שאין צורך לסבול בתקופה זו, ויש דרכים להקל על תופעות הלוואי אם הן מוצגות.

ככל שנמשך השימוש בקנאביס רפואי, כך מתפתחת הסיבולת מול תופעות הלוואי ותופעות הלוואי נחלשות יותר ויותר עם הזמן. כמובן שאין צורך לסבול בתקופה זו, ויש דרכים להקל על תופעות הלוואי אם הן מוצגות.

אחד העקרונות הראשונים של טיפול בטוח בקנאביס הוא – 'התחל נמוך וללכת לאט'. על מנת להפחית תופעות לוואי יש להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולהתקדם בהתאם לצרכי המטופל ותגובותיו. (טיטרציה הדרגתית). מי שמבקש להפחית את ההשפעות הלא רצויות של הקנאביס, כגון תחושת ה"גבוהה", חרדה, יובש בפה ואחרות, יכול לנסות להשתמש במוצרים בעלי תכולה גבוהה יותר של CBD, שכן תכולת THC גבוהה היא מה שגורם לרוב את תופעות הלוואי.

אפשרות נוספת היא להפחית את מינוני המינונים הנלקחים עד להתאמה מחדש והפחתת תופעות הלוואי, ובמקרה זה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שינוי המינון. בנוסף, דווח כי צריכת מזונות מסוימים מפחיתה את ההשפעות הלא רצויות כגון אכילת שוקולד, מציצת פרוז לימון, שתיית מיץ הדרים ואכילת מזונות מלוחים מסוימים.

באופן כללי, קנאביס רפואי נחשב בטוח לשימוש, קשה להגיע למצב של מנת יתר בשימוש בקנאביס, ולא דווח על מקרי מוות כתוצאה משימוש בקנאביס. במקרים של מנת יתר של קנאביס, החולה עלול לחוות תסמינים כמו חרדה, פאניקה עד כדי פרנויה, בלבול קיצוני, קצב לב מואץ ולחץ דם גבוה, בחילות והקאות, הזיות ואשליות. חלק מהאוכלוסיות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות תופעות לוואי לא רצויות ומומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולבצע הערכת סיכונים לפני תחילת הטיפול בקנאביס. אוכלוסיות אלו הן אנשים עם סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעות פסיכיאטריות, אנשים הסובלים מבעיות קואורדינציה וכאלה הנוטלים תרופות מדכאות עצביות.

למידע נוסף על השפעות בריאותיות >>

התמכרות מוגדרת על ידי תלות פיזית וקיום תסמיני גמילה בהיעדר קנאביס בגוף יחד עם כמיהה לצרוך קנאביס. ישנה אפשרות לפתח התמכרות, כאשר 1 מכל 10 אנשים מפתחים תלות בקנאביס. ככל שהשימוש בקנאביס ארוך יותר, כך גדל הסיכוי שתהיה תלוי.

חשוב לזכור שסובלנות אינה שווה ערך לתלות, ואלו המשתמשים בקנאביס במשך תקופה ארוכה עשויים להפגין פחות השפעה של הקנאביס וצורך ליטול מינונים גדולים יותר על מנת להשיג את האפקט הרצוי. הפסקת השימוש לפרק זמן מסוים עשויה להפחית את הסובלנות ולאפשר אפקט טיפולי גם במינונים קטנים יותר.

כאשר משתמשים ביותר מתרופה אחת, עלול להיווצר מצב של אינטראקציה בין תרופתית, מה שנכון גם במקרה של קנאביס רפואי.

מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול בקנאביס, ולבחון האם קיימות תגובות הדדיות שניתן לצפות להן בין הקנאביס לבין התרופה שנוטל המטופל. כמו כן, במהלך הטיפול בקנאביס חשוב לעקוב באופן שוטף אחר מצבו של המטופל ולוודא שהטיפול התרופתי נשאר מאוזן גם בשימוש בקנאביס.

מומלץ להימנע משימוש בקנאביס למי שיש לו היסטוריה של מחלות פסיכיאטריות או תורשה פסיכיאטרית, נשים הרות ומניקות, או כאלו עם היסטוריה של התמכרות או שימוש בסמים. ישנן אוכלוסיות נוספות שבהן חשוב לשקול היטב מתן קנאביס רפואי והן כוללות בני נוער מתחת לגיל 18, אנשים עם מחלות לב וכלי דם קשות, אנשים עם בעיות בכליות או כבד, קשישים בהתאם למצבם התפקודי, חולים.

עם היסטוריה של התמכרויות לתרופות או לחומרים אחרים, מטופלים הנוטלים תרופות הרגעה או תרופות מעוררות שינה, וחולים שצורכים אלכוהול בכמויות גדולות.

שימוש בכל אחד מהחומרים הללו יחד עם שימוש בקנאביס עלול לחשוף את הגוף לחומרים מזיקים ולהגביר את תופעות הלוואי הלא רצויות של הקנאביס. לקנאביס עשוי להיות אפקט ישנוניות או נמנום, והשילוב שלו עם אלכוהול עלול לגרום להגברת אפקט טשטוש.

באשר לעישון טבק, עישון של תפרחת קנאביס יחד עם טבק עלול להשפיע על ההשפעה הרפואית של הקנאביס מאחר שטמפרטורת הבעירה של הטבק גבוהה מזו של הקנאביס, מה שבתורו פוגע בזמינות החומר הפעיל, ולכן השילוב של השניים אינם מומלצים.

בשלב זה, אין מספיק ספרות בנושא על מנת להעריך את השפעות הקנאביס על העובר או התינוק המתפתח. על מנת למנוע פגיעה אפשרית בהתפתחותם, יש להימנע מצריכת קנאביס בתקופות אלו.

החל מחודש מרץ 2018, נהיגה ברכב פרטי בהשפעת קנאביס מותרת למטופלים בעלי אישור טיפול בקנאביס רפואי, רק לאחר שחלפו לפחות שלוש שעות מרגע נטילת הקנאביס בשאיפה או אדים, או שש שעות בכל מקום. צורת שימוש אחרת, כולל טיפות שמן מתחת ללשון.

משתמשי קנאביס רפואי אינם רשאים לעסוק בנהיגה מסחרית או מקצועית כגון נהיגה במשאית או באוטובוס.

אין הגבלת גיל על התחלת טיפול בקנאביס רפואי. ההחלטה להתחיל בטיפולי קנאביס מבוססת על צורך רפואי בלבד. עם זאת, גיל המטופל הוא משמעותי בעת קבלת ההחלטה הרפואית, ויש לקחת בחשבון בעת ​​הערכת הסיכון בעת ​​בחירת הטיפול. אצל ילדים ובני נוער, מערכת העצבים המרכזית עוברת תהליכים מתמידים של שינוי והתפתחות, ושימוש ב-THC עלול להשפיע לרעה על התפתחותו. לא ידוע כרגע מה ההשפעות של צריכת CBD במינונים גבוהים בגילאים אלו.

לאור זאת, הגישה הרווחת לטיפול בילדים ובני נוער בקנאביס, היא לתת מינונים נמוכים ככל האפשר של THC, ולהתאים את המינון המינימלי של CBD המסייע למצבם.

בישראל נהוג לרשום קנאביס רפואי לאחר מיצוי כל מהלך טיפול קונבנציונלי במצבו של המטופל. במקרים אלו, משרד הבריאות מאשר מתן קנאביס רפואי למספר אבחנות רפואיות: כאבים נוירופתיים, פיברומיאלגיה, חולי סרטן הסובלים מכאבים, בחילות או חוסר תיאבון עקב מחלתם או עקב טיפול, אפילפסיה, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה. , מבוגרים עם תסמונת טורט, הסובלים מ-PTSD, קרוהן, קוליטיס, HIV ואיידס, ואלה המקבלים טיפול פליאטיבי (ניתן להוסיף פרטים נוספים עבור כל אינדיקציה). אפילו חולים עם אוטיזם זכאים לרישיון קנאביס רפואי בקריטריונים מסוימים. המתמודדים עם תנאים אחרים יוכלו לקבל רישיון קנאביס רפואי בתנאי שיעמדו בפני ועדת חריגים שתבחן את המקרה בנפרד.

כל רופא בעל תואר "מומחה" בתחומים בהם ניתן לתת רישיון לקנאביס רפואי בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישיון קנאביס רפואי למטופליו באמצעות אתר משרד הבריאות. על הרופא לשלול התוויות נגד, לספק דוחות מעקב לטיפול שניתן עד כה ותיעוד נלווה כנדרש.

משרד הבריאות קבע מספר אינדיקציות נגד לשימוש בקנאביס רפואי ביניהן: אי ספיקת לב, פסיכוזה, מצב פסיכוטי בעבר, חרדה, תורשה פסיכיאטרית משמעותית בקרב בן משפחה קרוב והיסטוריה של התמכרות לסמים או לתרופות מרשם. בנוסף, השימוש בתרופות שיש להן אינטראקציה לא רצויה עם קנאביס רפואי עלול לפסול את אותו מטופל מלקבל רישיון קנאביס רפואי. על הרופא הממליץ על מתן הרישיון לשלול את קיומם של תנאים אלו טרם הגשת בקשה לקנאביס רפואי למשרד הבריאות.

"מטופל בעל רישיון לקנאביס רפואי רשאי לצרוך אותו בעישון רק במקומות המפורטים ברישיונו, כאשר ברוב המקרים מדובר בכתובת מגוריו, וצריכת קנאביס באדים מותרת גם מחוץ לבית, בתנאי שיהיה מבוצעת ללא אדם אחר בחדר, בחדר נפרד מאוורר ושאין מניעה להשתמש בו בקנאביס, בתנאי שהתקבל אישור בעל הנכס. כמו כן, מטופלים המאושפזים במכון רפואי רשאים לצרוך קנאביס רפואי בהתאם לרישיון שברשותם.

על פי החוק הישראלי, צמח הקנאביס וכל מה שמופק ממנו (פרט לשמן המופק מזרעו), מוגדר כסם מסוכן האסור לשימוש או החזקה. על מנת להשתמש ו/או להחזיק בקנאביס יש צורך ברישיון מיוחד שניתן על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, או על ידי רופא המוסמך לכך על ידי משרד הבריאות. רופא בעל ההתמחות הרלוונטית רשאי להגיש בקשה לרישיון עבור מטופליו באמצעות אתר משרד הבריאות.

תנאי האור, החום והלחות משפיעים על המוצר ועשויים להשפיע על הרכב החומרים הפעילים המובילים לצמיחה של עובשים ופטריות. לכן יש לאחסן את המוצר במקום חשוך וקריר. במקרה של תפרחת, חשוב לאחסן אותו בכלי אטום ויבש. אחזקת המוצר בתנאים המתאימים תבטיח את איכותו ויעילותו לאורך זמן. חשוב להרחיק את המוצר מהישג ידם של ילדים ובעלי חיים.

הטיפול בקנאביס והשפעותיו משתנות מאדם לאדם. בגלל ההבדלים העצומים בין המטופלים, יש צורך להתאים את הטיפול לצרכי המטופל – הגדלת המינון בהדרגה תוך התחשבות בסימפטומים בהם הם מעוניינים לטפל, בתרופות שהמטופל נוטל, בגילו, בהתאמת זמני נטילתו. את הקנאביס במהלך היום, ליווי ומענה לשאלות, כמו גם התמודדות עם תופעות לוואי. המינון המדויק והאופטימלי ייקבע רק מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול.