קנאביס נצרך בעיקר על ידי עישון או אדים, כשמן ולעיתים רחוקות כמזון. היתרון במגוון צורות מתן, הוא שלמטופלים יש אפשרות לבחור לצרוך קנאביס באופן המתאים להם ביותר ולצרכים הטיפוליים שלהם ובאופן המדויק ביותר ההבדל העיקרי בין צורות מתן התרופה, הוא משך הזמן שנדרש כל מוצר כדי להביא להקלה מהסימפטומים. העישון משפיע בזמן הקצר ביותר, ותוך דקות ספורות אפשר להרגיש את ההשפעה המקלה של הקנאביס שכן החומר הפעיל מגיע לזרם הדם במהירות דרך הריאות. לעומת זאת, השפעת השמנים מתרחשת לאחר כ-20 דקות או יותר מרגע נטילתם, מאחר שלוקח זמן להיספג בגוף. עם זאת, לעישון קנאביס צפויה השפעה קצרה יותר ביחס לזו של השימוש בשמנים. במוצרי מזון המכילים קנאביס, הופעת ההשפעה ארוכה אף יותר עקב הצורך בספיגת החומרים דרך מערכת העיכול, מה שמקשה על המטופלים להעריך בזמן אמת את כמות הקנאביס שהם צריכים לצרוך על מנת לצרוך. להשיג השפעה, ובכך להפוך את צורת הניהול הזו פחות נפוצה.